Search

"המיינד מלא באחריות, אבל הוא לא אחראי כלל"

Updated: Apr 14, 2020


בסיבוב הראשון של הרטריט יצא ממני משפט שלא אמרתי או שמעתי קודם, אפילו מעצמי. הוא הגיע בעקבות דעה מצד משתתפת מול דברים שנאמרו "כנגד" המיינד ו"לטובת" הלב.

כשאני מסתכל אחורה אני חושב שעברתי בעצמי תהליך עמוק ברטריט יחד עם המשתתפים, והמשפט הזה היה בעצם אחת התובנות שעלו בי.

"המיינד מלא באחריות, אבל הוא לא אחראי כלל".


הייתי צריך לעצור לרגע כדי להבין בעצמי מה זה שאמרתי, ואז היגעו רצף של דוגמאות מחיי האישיים ומסיפורים של אנשים אחרים.

אז נכון, המיינד שלנו יודע מה הוא צריך לעשות, איך כמה ולמה..

אבל הוא כלכך מושפע מהעבר, מאיך שדברים קרו, מפחדים מהעבר, החלטות והרגלים שלא רלוונטים למתרחש עכשיו.

הוא גם מושפע מהעתיד, מהציפיות של איך דברים צריכים להיות ולהיראות, ותקווה של להפיק משהו מאוד ספציפי מהסיטואציות.

המיינד גם מושפע מהמון כוחות חצוניים - הורים, חברה ונורמות, אגו, רצון להיראות, לקבל אהבה, להיראות חזק, להיות מוצלח וכך הלאה... המיינד בסך הכל רוצה לשרוד.

וכך, הוא מצמצם את האפשרויות למטרה אחת ובנוסף לא יכול להיות במצב הנוכחי ולהפיק ממנו את המיטב.

כל אלו גורמים למיינד לשנות את ההתנהלות האוטנטית, הרלוונטית והמתאימה - אל התנהגות לשם מטרה, לשם "מניפולציה", ובעצם אנו מתרחקים יותר יותר מהמציאות, ומגיבים לעולם דימיוני הנמצא בראשנו.


המיינד מלא באחריות, הוא זוכר המון דברים, אך הוא לעולם לא רלוונטי לגמרי למה שקורה עכשיו.


אין לו את האפשרות להגיב במלא הנוכחות והרלוונטיות למרחש מכוון שהוא לא מגיב למציאות, אלא למה שהוא חושב שהמציאות, או למה שהוא מקווה שהמציאות.

מי שזוכר, כתבתי פוסט קצר על ההבדל בין responsibility ל - response-ability

בעצם, בין 'אחריות' כפי שאנחנו מכירים לבין משמעות עמוקה הרבה יותר הקשורה למצב הפנימי וההתפתחותי של האדם - 'היכולת להגיב'.

המיינד פועל בצורה אוטומטית, המיינד הוא 'תגובתי', לכל סיטואציה יש לו תגובה מוכנה וללא שום ביקורת או מודעות, אין הוא מתאים את עצמו למתרחש עכשיו. בעצם.. אנחנו מסתובבים בעולם כמו בובה על חוט.

האם זה נחשב ללהיות אחראי?!


"הלב" לעומת זאת -

משוחרר מה'תגובתיות' הפועלת עלינו בצורה אוטומטית, הלב מביא גמישות וחופש לאותם הרגעים, ומאפשר לנו לתת את המענה המתאים והנכון לסיטואציה.

זו היא 'יכולת התגובה' ( response-ability) המחליפה את ה'תגובתיות האוטומטית' של המיינד.

ועבורי, זה באמת - להיות אחראי.

וזו הדרך ליצור את חיינו הטובים שאנו רוצים.

להפסיק לשחזר את טעויות העבר ולקחת אחריות על חיינו.


לחיות את המציאות, לראות את האמת, ולא לחוות אשליה ולהגיב לה באופן אוטומטי, מה שאומר שאנחנו יוצרים עוד אשליה, עוד חושך, עוד חוסר בהירות ובילבול.


חשוב לי לומר שאני לא נגד המיינד, אבל כן מעלה טיעונים כנגדו כדי שנוכל להרפות ממנו ומהחשיבות והתפקידים שנתנו לו בעידנים האחרונים.

המיינד פועל מתוך פחד, מתוך רצון להימנע. ואם תתן לפחדן להוביל אותך בחיים, הוא רק ירחיק אותך מכל אפשרות אמיתית להתפתחות, צמיחה ואהבה.


המיינד הוא כלי ועליו לחזור ולדעת את מקומו. (אולי נכון יותר לומר שאנו צריכים לחזור ולדעת את מקומנו, ולחזור למאסטריות שבנו)

הלב לעומת זאת, פועל מתוך אהבה, מתוך רצון להעניק, רצון לחקור ולחוות - כל זה מאפשר לנו להיות ברגע, טוטאלים ונוכחים.

אחראים - בעלי יכולת תגובה.

עבורי זוהי אומנות החיים

להתחבר לאומץ הלב, לקחת אחריות על חיינו,

וליצור את החיים שלנו בשיא הכנות והאומץ לבטא את עצמנו.

להיות עצמנו - במלוא תפארתנו.


0 comments